10 מיתוסים על פעילות גופנית לבני נוער

הפרכת 10 מיתוסים נפוצים ותפיסות שגויות לגבי פעילות גופנית בבני נוער

מאת: ד”ר (לחינוך) אייברי פייגנבאום, ד”ר רודרי לויד, ד”ר ג'ון אוליבר, ACSM; תרגום: תומר גמינדר, ספורט למחשבה

 מסרים עיקריים:

1. השתתפות סדירה בפעילות גופנית מתונה עד נמרצת (MVPA) הכוללת תרגילים לחיזוק השרירים והעצמות, ידועה כמשפרת את הכושר של מערכת הלב-ריאה ומערכת העצבים-שרירים תוך מתן פוטנציאל לשיפורים נוספים ברווחה הרגשית, החברתית והקוגניטיבית.

2. החששות מההשפעות השליליות של אי-פעילות גופנית במהלך שנות הגדילה על תהליכים פתולוגיים בהמשך החיים ועל סיכונים בריאותיים הקשורים אליהם, יצרו צורך דחוף להפריך מיתוסים ותפיסות שגויות הקשורים לפעילות גופנית של בני נוער.

---

השתתפות סדירה בפעילויות של משחקים פעילים, אימונים וספורט בהקשר של תוכניות משפחתיות, בית ספריות וקהילתיות מוכרת כסמן רב עוצמה לבריאות בקרב ילדים ומתבגרים. השתתפות סדירה בפעילות גופנית מתונה עד נמרצת (MVPA) הכוללת תרגילים לחיזוק השרירים והעצמות ידועה כמשפרת כושר ובריאות של מערכות הלב-ריאה והעצבים-שרירים, תוך מתן פוטנציאל לשיפור הרווחה הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. יתרה מזאת, נערות ונערים המשתתפים במגוון פעילויות גופניות בשלב מוקדם של החיים נוטים להיות פעילים יותר בהמשך החיים. עם זאת, מספר גדל והולך של בני נוער מודרניים  לא מצליחים לצבור אפילו 60 דקות של פעילות גופנית מדי יום, ורבים מדי מהנערות והנערים מנותקים מתוכניות אימון וספורט בבית הספר ובקהילה.

ההשפעה של חוסר פעילות גופנית במהלך שנות הגדילה על תהליכים פתולוגיים בהמשך החיים ועל סיכונים בריאותיים הקשורים אליהם, ייצרו צורך דחוף להפיג מיתוסים נפוצים ותפיסות שגויות הקשורים לפעילות גופנית של בני נוער. יש צורך במאמצים מרוכזים כדי לתכנן תוכניות אימון וספורט המבוססות על ראיות וליידע את ההורים והמאמנים/מורים על התועלות המרובות הפליוטרופיים של פעילות גופנית יומית התואמת את הצרכים, היכולות ותחומי העניין ההתפתחותיים של כל הילדים והמתבגרים. ללא שינוי בפילוסופיה הנוכחית שלנו, סביר להניח שהמסלול הנוכחי של הפחתת הפעילות הגופנית יימשך ויעלה עוד סיכונים בריאותיים אשר יתחילו לעלות.

1. ילדים “מתפתחים” ממצב של חוסר פעילות גופנית

ילדים לא פעילים נוטים להפוך למתבגרים לא פעילים חסרי הכשירות והביטחון ביכולותיהם הגופניות הדרושים כדי להשתתף בפעילות גופנית וספורט סדירים. מכיוון שפעילות גופנית היא התנהגות נלמדת אשר מושפעת ממשפחתו של הילד, מחבריו ומסביבתו, נערות ונערים זקוקים להזדמנויות סדירות לעסוק בכמות המתאימה של פעילות גופנית בשלבי החיים המוקדמים כדי למנוע את מפל ההשלכות הבריאותיות שליליות הבלתי נמנע בהמשך החיים.

2. פעילות גופנית רציפה היא הטובה ביותר

צפייה בבנות ובנים בגן שעשועים או במגרש ספורט תומכת בהנחה שכל סוגי הפעילות הגופנית – בין אם רציפה, ספורדית או לפרקים – מציעה ערכי בריאות וכושר מוחשיים אצל ילדים ומתבגרים. המפתח הוא לחשוף את בני הנוער למשחק פעיל, תרגילים וענפי ספורט מאתגרים פיזית ומרתקים נפשית, ולעיתים קרובות הדבר יבוא בצורה של פעילות לסירוגין.

---

3. ילדים הם מבוגרים זעירים

ילדים פחות בוגרים פיזית ופסיכולוגית ממבוגרים. ככאלה, נערות ונערים פעילים גופנית באופנים שונים ומסיבות שונות מאשר אוכלוסיות מבוגרות. בעוד שמבוגרים עשויים לרצות לשפר את בריאותם הגופנית או את הרכב הגוף, רוב הילדים משתתפים בתוכניות אימונים וספורט בכדי ליהנות, להתיידד וללמוד משהו חדש.

4. כישורי תנועה בסיסיים הם מולדים

בדיוק כמו כישורי הקריאה והכתיבה, כישורי תנועה בסיסיים כמו קפיצה, בעיטה וזריקה הם דפוסי תנועה נלמדים שיש לתרגל ולחזק בעזרת הדרכה מוסמכת לאורך כל שנות ההתבגרות. השנים הראשונות של החיים הן זמן אידיאלי לנצל את הפלסטיות של המערכת העצבית-שרירית כדי הסתגלויות לאימוני מיומנויות מוטוריות. כיוון שכך, יש לחשוף ילדים ובני נוער למגוון פעילויות שונות כדי לסייע בפיתוח כישורי תנועה ולהתוות זאת בהנחיות הלאומיות לפעילות גופנית.

---

5. אימוני התנגדות לא בריאים/בטוחים לילדים

עם הדרכה מוסמכת והתקדמות מוכתבת טכניקה, אימוני התנגדות יכולים להיות פעילות בטוחה, יעילה ומהנה לילדים. אימוני התנגדות יכולים לכלול עבודה כנגד משקל גוף כמו גם עבודה כנגד עומסים חיצוניים, כגון כדורי כוח, רצועות התנגדות או משקולות חופשיות. האמונה שאימוני התנגדות יפגעו בשלד המתפתח אינה עולה בקנה אחד עם הצרכים של בני נוער מודרניים. למעשה, אימוני התנגדות הם גירויים חזקים לחיזוק שרירים ועצמות ויכולים לעזור לבני נוער לתת מענה להמלצות העולמיות לפעילות גופנית של השתתפות בפעילות לחיזוק שרירים ועצמות לפחות שלוש פעמים בשבוע.

 

6. הזמן הנכון להתחיל להתאמן הוא בתיכון

על אף היתרונות הפוטנציאליים של פעילות גופנית למתבגרים, ניתן לראות תוצאות חיוביות לכושר כתוצאה מאימונים גם בקרב ילדים צעירים. מכיוון שהתנהגויות חיוביות שבוססו בשלב מוקדם של החיים נוטות להימשך או להישמר גם לבגרות, הגישה הטובה ביותר היא לחשוף נערות ונערים צעירים למשחקי בניית מיומנות ותוכניות אימונים בשלבים המוקדמים של החיים.

 

7. פעילות ספורטיבית מספיקה

בעוד שספורט מספק הזדמנות נחוצה לפעילות גופנית, לעיתים קרובות אין די בפעילויות ספורטיביות כדי לצבור מספיק פעילות גופנית יומית. על בנות ובנים להיות פעילים גופנית לאורך כל היום עם נסיעות פעילות, שיעורי חינוך גופני, פעילות גופנית ופעילויות משחק בחוץ.

 

8. ספורטאים צעירים צריכים להתמחות בענף ספציפי

התמחות מוקדמת בענף ספורט קשורה לעלייה בסיכון לפציעות ושיעורי נשירה גבוהים יותר מהספורט. מגוון גדול יותר של ענפי ספורט בשלבים המוקדמים של החיים – יחד עם מנוחה מתאימה והכנה טובה – מפתחים בני נוער בעלי אוריינות פעילות גופנית ומגוון כישורי תנועה המאפשרים מעורבות בפעילות גופנית וספורט לאורך כל החיים.

9. התמקדו בגופני

פעילות גופנית של בני נוער אינה מסתכמת רק בצבירת 60 דקות של פעילות גופנית מדי יום. לימוד מגוון כישורי תנועה, גילוי כישרונות מיוחדים וטיפוח התנהגויות בריאותיות הם אסטרטגיות חשובות לא פחות בכדי לעורר עניין מתמשך בפעילות משחקית, אימונים וספורט. יש צורך לאזן בין ההיבטים הכמותיים של פעילות גופנית של בני נוער לבין ההיבטים האיכותיים של מוטיבציה, הכללה והנאה.

10. פיתוח ספורטאים ארוך טווח מיועד רק לספורטאים צעירים

על כל הנערות והנערים להשתתף בתוכניות אימונים וספורט אשר תוכננו לשפר את יכולתם לנוע במיומנות, בביטחון ובעקביות במגוון נסיבות במהירות, בסגנון ובדיוק. מכיוון שאתלטיות מבוססת על רכיבי בריאות ומיומנות של כושר גופני, תפיסת הפיתוח הספורטיבי ארוך טווח (LTAD) צריכה להיות מיושמת לנוער לא פעיל כמו גם לספורטאים צעירים.

מחברים:

אייברי ד. פייגנבאום (Avery D. Faigenbaum), Ed.D., FACSM הוא פרופסור מן המניין במחלקה למדעי הבריאות והפעילות הגופנית במכללה של ניו ג'רזי. תחומי המחקר שלו מתמקדים במדע הפעילות הגופנית לילדים, אימוני התנגדות ורפואה מונעת, והוא מסור לגישור של הפער בין המעבדה ומגרש הספורט.

רודרי ס. לויד (Rhodri S. Lloyd), דוקטור. הוא קורא בפעילות התנגדות וקונדישנינג לילדים ויו”ר המרכז להתפתחות גופנית לנוער באוניברסיטת קרדיף מטרופוליטן. כמו כן, הוא מחזיק בתפקיד מחקרי באוניברסיטת אוקלנד לטכנולוגיה. תחומי העניין של לויד מקיפים את ההשפעה של גדילה והתבגרות על התפתחות ספורטיבית ארוכת טווח והמנגנונים העיצביים-שריריים העומדים בבסיס ההסתגלות לאימונים אימונים בקרב בני נוער.

ג'ון ל. אוליבר (Jon L. Oliver), דוקטור. הוא פרופסור למדעי הפעילות הגופנית בילדים באוניברסיטת קרדיף מטרופוליטן, שם הקים את המרכז להתפתחות גופנית לנוער. הוא גם פרופסור במכון לחקר ביצועי הספורט בניו זילנד (SPRINZ). מחקריו מתמקדים בהתפתחות גופנית של בני נוער מנקודות מבט של ביצועים, פציעות ובריאות, בדגש על תפקיד אימוני כוח וקונדישנינג לקידום התפתחות אתלטית בכל הרמות.