מעבר לתקופת המחלה, אשר
הרוב חווים אותה באופן קל יחסית מללא-תסמינים ועד למחלה דומה לשפעת עם מספר ימים
של חום נמוך, כאבי שרירים, שיעולים וכו', אצל רוב האנשים השפעות המחלה לא נגמרות ברגע שהבדיקה
מראה תוצאה שלילית. ואם לא די בכך, נראה שדווקא ספורטאים
מודעים הרבה יותר לירידה ביכולת האירובית שלהם שנמשכת בין שבוע-שבועיים ועד חודשים
לאחר החלמה. מעבר לכך, למרות
שהתסמין הבולט ביותר אחרי קורונה הוא הקושי בנשימה וה(ירידה משמעותי בכושר
האירובי), הסכנה העיקרית היא דווקא שלקת בשריר או קרום הלב שעלולים להוביל להפרעות
בקצב הלב, ואם מתמשכים גם לשינויים מבניים.
לכן, ברגע שהחלמתם:
א.
מומלץ מאוד
לבצע אקג ובדיקות דם, ואם אתם מתאמנים בעצימות גבוהה – אקג במאמץ (ארגומטריה)
לספורטאים (עד דופק מירבי)
ב.
קחו זמן בחזרה
לאימונים, אל תנסו לכפר על
האימונים שאבדו ואל תנסו לחזור למה שהיה לפני המחלה. אימונים
קשים או ארוכים לא רק שלא יועילו, אלא עלולים להיות מסוכנים.
ג.
חזרה מדורגת ונינוחה לאימונים היא המפתח. הקשיבו
לגוף, תנו לו להתאושש בקצב שלו ואל תנסו להיצמד לתוכנית האימונים הרגילה שלכם.
התחילו באימונים קצרים וקלים והעלו בהדרגה בהתאם לתחושה. יש מי שמרגישים נהדר כבר
באימונים הראשונים ויש כאלה שהדופק מזנק להם ישר לשמיים או מסרב לעלות. מרגישים
פצצה? הרווחתם; מרגישים חרא? המתינו, העלו נפח ללא עצימות
מאוד מאוד בהדרגה והמתינו להחלמה.
ד.
רק אחרי שאימונים ארוכים וקלים חוזרים ומרגישים
ככאלה, התחילו להעלות מחדש את העצימות.
ה.
אימונים
בקבוצה זה כיף, אבל את האימונים הראשונים אחרי החזרה ועד שאתם מתחילים לחזור
לעצמכם עדיף לרוץ לבד ובקצב שלכם ולא להביא אתכם למצב שבו אתם מנסים להחזיק עם
החברה. היו נחמדים לגוף
שלכם, ואל תתפתו לרדוף אחרי אחרים.
ו.
זו לא הפעם
האחרונה שתחלו בקורונה. כולנו נידבק שוב ... ושוב. אז תיהנו ממה שיש ושמרו על
עצמכם עד הפעם הבאה 😊
ועד אז חשוב לשמור על פרספקטיבה
ולהיזכר בצ'רצ'יל: "הספורט היחיד שאני עושה הוא נשיאת ארונות הקבורה בהלוויות
של חברים שאמרו לי שאני חייב לעשות ספורט."
