מחקר ענק חדש שהתפרסם ב-BMJ מראה (שוב) קשר מינון תגובה ברור בין פעילות גופנית אירובית מתונה או נמרצת להפחתה של עד כ-30% בסיכון לתמותה. המחקר הראה גם כי אפילו שעה יחידה של פעילות גופנית מפחיתה משמעותית את הסיכון. בנוסף, המחקר הראה כי תוספת של פעילות מחזקת שרירים (כוח/התנגדות) פעם עד פעמים בשבוע תורמת תרומה נוספת להפחת התמותה.
תומר גמינדר, ספורט למחשבה
מטרת המחקר הייתה לחקור
את הקשר מינון-תגובה של פעילות גופנית אירובית ופעילות גופנית לחיזוק שרירים עם
תמותה מכל הסיבות.
המחקר השתמש בנתונים שנאספו
ע"י המרכז הלאומי לראיונות סקירה בריאותיים (National Health Interview Survey) מהשנים 1997 – 2014 וקישר
אותם למדד המוות הלאומי עד 2015. הקישור הפיק קבוצה של 416,420 מבוגרים
בארה"ב. מודלים הסיכונים היחסיים של קוקס שימש להערכת יחסי הסיכון ומרווחים
ברי סמך של 95% עבור היחסים שבין פעילות אירובית מתונה (MPA), פעילות אירובית נמרצת (VPA) אירובי נמרץ ופעילות גופנית לחיזוק שרירים (MSE)
לסיכון לתמותה. המודלים מבוקרים לפי גיל, מין, גזע-אתניות, הכנסה, השכלה, מצב
משפחתי, שנת סקר, מצב עישון, מדד מסת הגוף ומצבים כרוניים.
המחקר מצא כי יחסית לאלו
שלא עסקו בפעילות גופנית אירובית, שעה אחת של פעילות גפנית אירובית הפחיתה
משמעותית ב-15% (HR: 0.85, 95% CI: 0.83 to 0.86)
את בסיכון לתמותה, והתייצבה בהפחתה של 27% בתמותה עם 3 שעות פעילות אירובית בשבוע (0.73, 0.71 to 0.75). תוצאות דומות נצפו עבור גברים
ונשים ועבור אנשים מתחת לגיל 60 ומעל. פעילות גופנית מחזקת שרירים העניקה הפחתה
נוספת בסיכון לתמותה עם פעם אחת בשבוע (0.89, 0.81 to 0.97) ונראה שחדלה מלהשפיע ברמה של 7 שעות פעילות גופנית בשבוע (0.99, 0.94 to 1.04).
המחקר מראה כי אפילו מינון
מינימלי של שעה אחת של פעילות גופנית אירובית מתונה או נמרצת מסייע משמעותית להפחתת
הסיכון לתמותה, עם הפחתה נוספת בסיכון לתמותה במינונים גדלים עד 3 שעות לשבוע.
עבור מבוגרים מעל גיל 60 נצפתה רק ירידה קטנה בסיכון לתמותה מעבר לתקופה זו. תוספת
של פעילות גופנית מחזקת שרירים לפעילות האירובית העניקה הפחתה נוספת בסיכון
לתמותה, עם מינון יעיל מינימלי של פעם עד פעמים בשבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.