תומר גמינדר, ספורט
למחשבה
אחרי שפרקים 4 ו-5 של פטפוטי
מדע בריצה עסקו בכך שאנו
כבני אדם עדיין כפופים לחוקי התרמודינאמיקה, והשמנה נקבעת לפי צריכת האנרגיה
פחות הוצאת האנרגיה ללא גורמים קסומים, ושהוצאת
האנרגיה בריצה גדולה משמעותית מבהליכה (ב-30% על פני אותו מרחק, ועד כפי 3
במשך אותו זמן). שלפו כמה מהקוראים את מקל הקסם ואמרו: "אבל מה עם שריפת
האנרגיה המוגברת בהמשך היום"? הם אפילו מביאים גרפים נפלאים כמו הגרף כאן
שמראים את הגודל המדהים של האפקט.
ובכן, ברור שהם צודקים ואכן יש שריפת
אנרגיה מוגברת בהמשך היום, במיוחד אחרי אימונים עצימים. המדענים אפילו נתנו לה שם "צריכת
חמצן מוגברת לאחר פעילות" או EPOC. אבל כדי להבין
את המשמעות האמתית של EPOC על המאזן
האנרגטי אנו ננקוט בשיטה המדעית, ולא נסתפק בלהגיד שהוא קיים, אלא נכמת אותו.
פנייה מהירה למחקרים מגלה כי האפקט של EPOC במהלך 24 השעות
שלאחר האימון, אפילו באימונים עצימים מאוד כמו HIIT, מגיע ל-7 עד 13 אחוזים מהאנרגיה שהוצאה בזמן
הפעילות. מספר יפה, אבל בואו ונטחן אותו עוד רגע. אפילו נהיה נדיבים במיוחד ונניח
שה-EPOC של פעילות
בעצימות מתונה יותר שניתן להחזיק למשך שעה לפחות, מגיע ל-15%. עכשיו בואו ניקח
ספורטאי שעושה אימון רציף של שעה ומוציא את מירב האנרגיה שהוא יכול בשעה זו. עבור
מרבית הספורטאים החובבים יהיה מדובר ב-700 עד 900 קלוריות (לגברים), וברוח הנדיבות
נעגל ל-1000. וחישוב קצר יגלה שאפילו בתנאים נדיבים אלו, ה-EPOC מסתכם ב-150 קלוריות. מספר נחמד, אבל ממש לא
משנה את התמונה הכללית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.